kobi

ההשקעות של ישראלים בקפריסין על הכוונת של רשויות המס

office@dahanlaw.co.il (לירון לירון) — Mon, 01 Apr 2024 07:28:11 GMT

השקעה בנכסים בקפריסין עלתה על סדר היום בקרב משקיעי נדל"ן ישראליים בשנים האחרונות בזכות המגמה החיובית אשר צפויה להימשך בכלכלת קפריסין. שוק הנדל"ן בקפריסין הראה שיפור מדהים, עם עלייה בביקוש ועלייה בהיתרי בנייה לבנייני מגורים.

אחת הסיבות העיקריות לעליית המגמה בקרב משקיעים ישראליים היא שמדובר בהשקעה קרובה לבית, הנגישות הזו לא קיימת במקומות אחרים בעולם עם מדיניות מס נוחה. כמו כן, מחירים זולים, כלכלה צומחת ועידוד השקעות. בנוסף, בקפריסין ניתן לקחת משכנתא מקומית לתושבי חוץ תוך משכון הנכס. מדובר ביתרון גדול משום שלא לכולם יש את האפשרות להביא כסף מהבית או לקחת הלוואה בישראל ולהוציא את הכסף מחוץ לגבולות המדינה. ומביאה לחיסכון בשיעורי המרת המטבע ועוד.

קפריסין הפכה ליעד אטרקטיבי, בין היתר הודות למדיניות מס שזיכתה אותה בטייטל "אחד ממקלטי המס האחרונים בעולם". האטרקטיביות המיסויית של קפריסין מתחילה בזה שהכנסה שנתית עד 19,500 אירו פטורה ממס. ההכנסה מעל סכום זה חייבת במס בשיעור מס פרוגרסיבי מ־20% עד 35%, כאשר השיעור הגבוה ביותר חל על הכנסה העולה על 60 אלף אירו.

בנוסף, שיעור מס החברות בקפריסין עומד על 12.5% (ויכול לצנוח במקרים מסוימים גם ל-2.5%), ללא מס על משיכת דיבידנד, והפך אותה למקלט מס פופולרי ומבוקש עבור תושבי ישראל, בעיקר בזכות הקרבה הגאוגרפית. גם המיסוי של חברות זרות שנרשמות בקפריסין ופועלות מחוצה לה הוא נמוך, וכן מחירי הנדל"ן משכו משקיעים רבים. על פי הערכות, בין 10-20 אלף ישראלים מתגוררים בקפריסין, ורבים אחרים לא עברו להתגורר באי, אך פועלים בו בתחומי פינטק, השקעות, נדל"ן ופורקס.

רכישת נכס להשקעה או לכל מטרה אחרת בקפריסין נשמע כמו דבר מפתה מאוד בהתחלה. התשואות יוצאות הדופן, הקירבה לישראל שמאפשרת שליטה על הנכס בקלות, והמחירים הזולים של הנכסים, יוצרים משיכה לאלו שמחפשים להשקיע.

אולם, אי אפשר לחשוב שכל היתרונות הללו לא יכולים להביא עמם בעיות מובנות שיעלו זמן וכסף רב. ישנם מכשולים רבים בדרך שחשוב שכל מי שחושב על רכישת נדל"ן בקפריסין יכיר כדי להימנע מהם.

בזמן שהעניין הישראלי באי גובר, כך גם העניין של רשות המיסים. על פי פרסומים, הרשות החלה להתמקד בפעילות בקפריסין לאור האטרקטיביות הגוברת של האי כאחד מיעדי הרילוקיישן וההשקעה בקרב הישראלים, רכישות נדל"ן והקמת חברות זרות באי.

במסגרת המאבק של רשות המיסים בהעלמות מס והון שחור, הרשות לאחרונה פועלת לאיתור נכסים, הכנסות וחברות של ישראלים באי, ושמה על הכוונת עסקים שמנוהלים ע"י שותף או שניים ישראליים המנהלים עסקים בקפריסין ולא מדווחים על הכנסותיהם בטענה כי החברות או הם תושבי האי, בעוד שבפועל לא ניתקו תושבות מישראל ומנווטים את החברה מישראל ולכן יש לשלם מס בארץ.

הרשות בודקת את קשרי הישראלים עם קפריסין, ובין היתר בוחנת את מספר הטיסות של אנשי העסקים לאי, מספר כניסות ויציאות מישראל וכן הצלבת מידע על חברות אוף־שור (שמקום התאגדותן במדינה שבה שיעורי מס נמוכים) של ישראלים וישראלים לשעבר. הנתונים מגיעים במסגרת חילופי מידע עם מדינות שונות, והם חושפים את הקשר הישראלי לחברה בקפריסין דרך שרשרת חברות מרחבי העולם.

ברקע מדיניות המס הנוחה, הנדל"ן בקפריסין עשוי להיחשב לעסק. כלומר, הרשות בוחנת ישראלים שמנהלים עסקי נדל"ן באי, למשל מחזיקים במספר נכסים מניבים, או מוכרים וקונים נכסים ונהנים מרווחי שכירות או השבחה. אם יתברר כי הם לא ניתקו תושבות, ייתכן שהם ייתפסו כמי שמנהלים עסק בחו"ל ולא סתם רכשו נכס להשקעה. במקרה כזה, שיעור המס יכול להגיע ל־50%.

בנוסף, קפריסין היא צד לכ־65 אמנות מס המעניקות שיעורי ניכוי מס במקור מופחתים על דיבידנדים, ריבית, תמלוגים ופנסיה מחו"ל. אולם, לישראל עדיין אין אמנה כזו, והתוצאה היא שלרשות אין מידע על נכסים והכנסות של ישראלים באי השכן.

ברשות המיסים בוחנים בין היתר אם חברות הרשומות בקפריסין מנוהלות ונשלטות למעשה מישראל. ההערכה היא שיש לא מעט חברות שרשומות באי, כאשר בפועל השליטה והניהול מתבצעים מפה, וההחלטות המהותיות של החברה מתקבלות בישראל.

כידוע, תושבי ישראל נדרשים לשלם מס על כלל הכנסותיהם, בין אם הופקו במדינה או מחוץ לה. תושבי חוץ נדרשים לשלם מס בישראל רק על הכנסות שהופקו בה. לפי משטר זה, חברות זרות, גם אם כל המניות שלהן בבעלות ישראלית, נהנות מפטור ממס בגין הכנסות בחו"ל.

ואולם בחוק נקבעו הוראות אנטי־תכנוניות שהגדירו מתי ימוסו בעלי השליטה הישראלים, ובין היתר נקבע כי כאשר השליטה והניהול נעשים מישראל, אז החברה לא נהנית מפטור.

תיקון מספר 132 לפקודת מס הכנסה, קלט את המוסג "חברה נשלטת זרה" (להלן: "חנ"ז") לתוך דיני המס הישראלים כמנגנון אנטי-תכנוני, וזאת במסגרת סעיף 75ב לפקודה.

חברה תסווג כחנ"ז במידה והיא מקיימת חמישה תנאים מצטברים: ראשית, היא חבר בני אדם תושב חוץ. שנית, פחות מ 30% ממניותיה רשומות למסחר בבורסה. שלישית, רוב הכנסותיה בשנת המס הן פסיביות או שמא רוב רווחיה פסיביים הנובעים מהכנסות פסיביות. רביעית, שיעור המס החל בחו"ל על רווחיה והכנסותיה הפסיביות נמוך מ20%. חמישית, בבעלות תושבי ישראל למעלה מ 50% מאמצעי השליטה בחברה או 40% לפחות מאמצעי השליטה וביחד עם קרוב שאינו תושב ישראל למעלה מ- 50% מאמצעי השליטה, או שיש לתושב ישראל הזכות למנוע קבלת החלטות ניהוליות מהותיות בחברה, לרבות החלטות לעניין חלוקת דיבידנד או פירוק. כך, שבמידה ותסווג כחנ"ז יוטל מס רעיוני בשיעור של 25% בגין הכנסותיה ורווחיה הפסיביים.

דהיינו, מנגנון חנ"ז חל בעיקרון על בעל מניות ישראלי שהינו "בעל שליטה" בחברה זרה. בעל מניות בחברה כאמור שיש לה רווחים שנבעו מהכנסות פסיביות, יראו אותו כאילו קיבל כדיבידנד את אותם הרווחים. על הרווחים יחול אירוע מס רעיוני ובעל המניות יחויב במס בישראל ב 25%.

לכן גם אם אותן חברות לא מנוהלות מישראל, עדיין ניתן לטעון כי יש להן נוכחות משמעותית בארץ לאור המעורבות של בעלי המניות תושבי ישראל, כי בפועל אתם מנהלים אותה מפה, ולכן מוטב שאותם בעלי שליטה ישראלים יסדירו את ענייניהם כראוי מול רשות המיסים בישראל.

לאחרונה משרד האוצר והרשות פרסמו הצעת חוק שאף מקשיחה את הכללים להכרה בחברה זרה שבשליטת תושב המדינה ככזאת שהכנסותיה הופקו בחו"ל, ולכן לא חייבת במס בישראל. ההצעה טרם עברה את שלבי החקיקה.

בתקופה האחרונה בעלי עסקים רבים וחברות בקפריסין קיבלו פניות מסוגים שונים מרשות המיסים, ובין היתר דרישה להצהיר על נכסים והכנסות באי, לכן יש תחושה של התעוררות מצד הרשות. אנו ממליצים לכם להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום המיסוי.

הניסיון הרב של משרדנו בתחום מאפשר לנו לתת לכם, בעלי העסקים והמשקיעים הפוטנציאליים, את כל המידע הדרוש לכם כדי לפעול בצורה המיטבית בעבורכם.

יובהר כי כל מקרה הוא בעל נסיבות שונות ונבחן ע"י הרשויות עפ"י הנסיבות הספציפיות של כל מקרה, ולכן מומלץ להתייעץ עם משרדנו על מנת להביא לתוצאה האופטימלית עבור הלקוח.

הכותב - עורך דין ורואה חשבון יעקב דהן עוסק בתחום המסים, המסחרי והפיננסי, בעל ניסיון מקצועי בתחומו המשלב את תחום המשפט והחשבונאות, בעל ידע וניסיון רב בדיני המס הישראליים, בדגש על ליווי וייצוג מול רשויות המס, רשויות חקר ופרקליטות, בשלבים מנהליים ובערכאות, בהליכי שומה אזרחיים ובהליכים פליליים בתחום המס, הלבנת הון וצווארון לבן.

למען הסדר הטוב יובהר, כי האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, ואין הכותב אחראי לתוצאות השימוש בו. כמו כן, אין במידע האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

ייבאתם לארץ רכב ביבוא אישי והמכס דרש בעדו תוספת מס? יש מה לעשות בנדון

Sun, 18 Dec 2022 10:19:21 GMT

מעטים מתושבי ישראל ו/או עולים חדשים, מממשים את זכותם לייבא רכב מחוץ לארץ ביבוא אישי, למרות האפשרות לעשות זאת. הסיבה נעוצה בתהליך המורכב והמסובך הרצוף בביורוקרטיה אשר דורש הרבה מעבר למילוי טפסים.

באשר לתושב ישראל, על מנת לממש זכותו בכפוף להוראות החוק שלעיל, עליו לוודא בין היתר, כי הרכב אושר לייבוא על ידי משרד התחבורה. הרכב חדש או משומש, וטרם חלפו 24 חודשים ממועד ייצורו. היבואנים רשאים לייבא כלי רכב אחד בפרק זמן של 12 חודשים. לתשומת לבכם: ניתן לשחרר רכב, רק לאחר שנתקבל אישור בכתב או רישיון ייבוא ממחלקת התקינה במשרד התחבורה. ויודגש, כי על הרכב להישאר בבעלותו של היבואן במהלך השנה הראשונה.

בשונה מתושב ישראלי, עולים חדשים המייבאים רכב לישראל זכאים להטבות מסוימות. ביניהם, ראשית, הם זכאים למיסוי נמוך, כלומר, הם מקבלים פטור מתשלום מס קנייה אולם הם חייבים בתשלום מכס מופחת בשיעור של כ- 50 אחוז בתוספת מע"מ לרכב חדש, באשר לרכב משומש יש הפחתה במכס. שנית, לעולים חדשים אין הגבלת גיל לרכב.

לאחרונה, הגיע למשרדנו מקרה של לקוחה עולה חדשה שייבאה רכב יוקרה בשווי של כ-1,200,000 ש"ח ביבוא אישי, והינה בעלת זכאות להטבות במס יבוא רכב מחו"ל כאמור, אשר במועד שחרור הרכב, הודיע בית המכס, כי פסל את ערך הרכב שהוצהר באופן חד צדדי, זאת בניגוד להוראת סעיף 133ח לפקודת המכס, הדן בחובה המוטלת על מנהל המכס למסור ליבואן מידע אודות שיטת הערכת הטובין אשר ננקטה לגביו.

נוכח האמור, הגישה הלקוחה ערר לבית המכס באמצעות משרדנו המתמחה בתחום המכס , במסגרתו טענה, כי היא עולה חדשה ואדם פרטי, אשר ביקשה לייבא ארצה, ביבוא אישי, רכב נוסעים פרטי לשימושה האישי, וזאת בהתאם להוראות צו יבוא חופשי.

כאמור, הסעיף מטיל חובה על רשויות המכס להודיע בכתב ליבואן על ערך הטובין אשר נקבע על ידי המכס ועל שיטת הערכת הטובין אשר לפיה חושב ערך הטובין, ובכלל זה לפרט את בסיס ואופן החישוב. כידוע, חובה זו חלה על רשויות המכס גם כאשר אין דרישה מצד היבואן לקבלת המידע האמור.

בענייננו, כל שקיבלה מרשתנו לידיה הוא טופס קביעת ערך לאקוני, אשר אינו מפרט דבר, מלבד קביעה כי ערכו של הרכב גבוה יותר ממה שהוצהר– וכפועל יוצא, קובע דרישה של תשלום מסי יבוא בסכומי עתק, וזאת מבלי שצורפו לו הסברים הנדרשים על פי החוק. כאשר יוזכר, כי הסכום הנדרש שולם זה מכבר, תחת מחאה, על מנת להביא לשחרור הרכב מחזקת בית המכס.

לאחר שחרור הרכב, נערכה הערכת שמאי מטעם יצחק לוי, אשר לנוכח תוצאותיה, מרשתנו קיבלה אישור בדיעבד על כך כי המחיר ששילמה על רכבה היה סביר.

יצוין, כי סעיף 130 לפקודת המכס, קובע "מדרג" של שיטות לקביעת ערכם של טובין. הראשונה היא – "לפי ערך עסקה שבה נרכשו" (ס' 132). בנסיבות שבהן לא ניתן לקבוע את ערך הטובין על בסיס המחיר ששולם, אזי על פי תקנה 2(ג) לתקנות המכס יש לעשות כן על פי שיטות הערכה חלופיות, כקבוע בסעיפים 129 עד 133ט לפקודת המכס. הנה כי כן, בהליך של ייבוא אישי של כלי רכב ייקבע ערך הטובין, בראש ובראשונה, על בסיס "המחיר ששולם או שיש לשלמו" בעד הרכב.

עיננו הרואות, כי במקרה דנן, מדובר בהערכת חסר שבוצעה על ידי שמאי מטעם בית המכס , כאשר ההפרש שנמצא על ידו, לכאורה מתבסס על מחירי רכב בחו"ל, ואף ערך שערוך (לכאורה) מותאם למספר הק"מ שגמא הרכב דנן, לרבות נתוני רישום בעלים, אולם , הדבר אינו עומד בקנה אחד עם המסמכים שהעביר בית המכס למרשתנו, היות ולפיהם, השמאי ערך חישוב ממוצע ללא התחשבות לק"מ הרכב דנן ו/או לנתוניו הספציפיים, לרבות בלאי הכולל: סדקים בפנס, פגיעות בפח הרכב ובמכלולים הפנימיים בו אשר מרשתנו העבירה אסמכתאות לכך לבית המכס. כאשר לבטח היה על השמאי מטעם בית המכס לקחת רכיבים אלה בחשבון, כאשר נהיר, כי לא עשה כן.

דבר ידוע הוא, כי מחיריהם של כלי רכב משומשים בשוק הישראלי נקבע, ככלל, על ידי מחירוני הרכב. תנאי השוק אינם מאפשרים העלאת/הורדת מחירו של כלי רכב אל מעל/מתחת למחיר המחירון שלו, ובוודאי שלא בהיקפים המבטאים את סכומי המס אותם נדרשה לשלם מרשתנו (אותם בכל מקרה שילמה תחת מחאה על מנת לשחרר את רכבה כאמור).

משכך, בהתאם להוראות סעיף 5 לתקנות המכס, ביקשה מרשתנו באמצעות משרדנו לבטל את ההודעה דנן מטעם בית המכס, ולקבוע כי ערך הטובין שהוצהר על ידי מרשתנו הוא הערך הנכון, ובמקביל, להורות על השבת הכספים ששילמה מרשתנו תחת מחאה על מנת לשחרר את רכבה מבית המכס כאמור.

בית המכס לאחר עיון בטענות מרשתנו הנ"ל וטענות נוספות, קיבל את הערר, ביטל את הודעתו על חיוב נוסף במסים ואף השיב את הכספים בסך של מאות אלפי ש"ח ששולמו ביתר.

החזר המענקים: רשות המיסים שופכת את התינוק עם המים

office@kidumnet.co.il (Orel yehi Shalom) — Sun, 13 Mar 2022 08:36:33 GMT

החזר המענקים: רשות המיסים שופכת את התינוק עם המים

עו"ד ורו"ח יעקב דהן

הבדיחה הנפוצה על בנקאים, היא שהם מספקים לך במתנה מטריה ביום שמשי ודורשים אותה בחזרה ביום גשום. רשות המיסים פועלת בצורה דומה עם הדרישה הנוכחית להחזר מענקים מידי עסקים שלכאורה אינם זכאים לקבלת מענק בשל מגפת הקורונה. כמובן, שכל מי שלא זכאי לקבלת מענק וקיבל מענק כזה צריך להחזיר אותו, אבל חשוב לזכור, שרבים מהעסקים נטלו את המענקים בתום לב, מתוך הבנה שבקשת המענק מגיעה להם בזכות בשל מצב העניינים ששרר במדינה בשיאה של מגפת הקורונה. אותם עסקים ממשיכים לשלם מיסים ישירים ועקיפים למדינת ישראל בשל עצם המשך הפעילות שלהם כעסק פעיל. יתרה מכך, רוב העסקים מעסיקים עובדים וספקים שונים ותורמים בשל כך ליציבות המשק.

רשות המיסים דורשת כעת החזר כמעט מיידי של המענקים. קודם כל, רצוי שמי שלכאורה חייב להחזיר את המענקים, יבצע בדיקה עצמית עם איש מקצוע לגבי היכולת לתקן את דרישת רשות המיסים, לבקש לצמצם או אף לבטל את דרישת החזר המענקים.

בנקודה זה נציין, כי בית המשפט אינו מקבל את דעת רשות המיסים ולאחרונה אף קיבל ערעור בפסיקה תקדימית בענייני מענקי קורונה. בהחלטה התקדימית, קיבל בית המשפט את טענת המערערת - חברה העוסקת בשירותי אבטחה, ליווי ומתן שירותי רפואה לטיולים ומחנות בהם משתתפים ילדים ובני נוער. בית המשפט ביטל קביעה של רשות המיסים וועדת הערר לענייני קורונה שסירבה קודם לכן לבקשת החברה שלא להחזיר את המענקים שקיבלה. בית המשפט קיבל את טענתה של החברה, לגבי כך שאינה "עסק עונתי" כפי שהגדירה בתחילה רשות המיסים ובכך ביטל את הצורך בהחזר מענקי הקורונה שנדרשה החברה להחזיר. מקרה זה ממחיש כי לא בהכרח כל קביעה של רשות המיסים מקבלת את אישור בית המשפט כערכאה שיפוטית. כמובן, שאין מדובר בהכרח בחלק הארי של הבקשות להחזר מצד רשות המיסים, וניתן להניח בביטחון רב כי רוב הבקשות להחזר מענקים, הן בקשות לגיטימיות, אך באותה נשימה, ניתן ורצוי לעסקים וחברות לבחון פעם נוספת האם הם מחויבים באמת להחזיר את מלוא ההחזר המבוקש או שלחלופין, הם יכולים לבצע בדיקה אם יש להם טיעון מוצדק לצמצום או ביטול החזר המענקים.

מעבר לאמור, במקרה שבו מדובר רק בעסקים שחייבים להחזיר למדינה את המענקים, הרי שכאן במקרה הזה, המדינה צריכה לנהוג כמבוגר אחראי ולמנוע מצב שבו היא שופכת את התינוק עם המים ובמקום רק להחזיר למדינה סכום זניח של מענקים שחולקו בצורה גורפת ולא נכונה, היא יוצרת סכנה מהותית לתזרים ולקיום של עסקים החיוניים למרקם הכלכלי של המשק בישראל.

המדינה יכולה להחליט על החזר מענקים ארוך יותר ממה שמוצע כיום ולהתייחס למעשה למענקים ששולמו בשוגג כהלוואה בערבות מדינה שאפשר להציע למקבל המענק להחזיר אותה בתשלומים לטווח ארוך במיוחד עם ריבית סבירה. יש למדינה את היכולת לספוג החזר מאוחר מחלק מהעסקים שירצו בכך, ובכך למנוע סגירה של עסקים קיימים שכאמור משלמים מס באופן ישיר ומניעים את הכלכלה באמצעות העסקת עובדים וצריכת שירותים מספקים שונים.

• הכותב - עורך דין ורואה חשבון יעקב דהן ס. יו"ר ועדת מיסים בלשכת עוה"ד

פסיקה תקדימית: כב' השופטת ירדנה סרוסי קיבלה חלק מערעורו של טוני ברגיג כשפסקה שיש להכיר בהוצאות על פעילות בלתי חוקית

office@kidumnet.co.il (Orel yehi Shalom) — Wed, 21 Jul 2021 06:12:15 GMT

פסיקה תקדימית: כב' השופטת ירדנה סרוסי מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קיבלה חלק מערעורו של טוני ברגיג כשפסקה שיש להכיר בהוצאות על פעילות בלתי חוקית

עו"ד ורו"ח יעקב דהן

"יש להכיר בהוצאות של פעילות בלתי חוקית"; כך פסקה לפני כמה ימים כב' השופטת ירדנה סרוסי מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ובכך קיבלה חלק מערעורו של טוני ברגיג הידוע כ"מלך מכונות המזל".בעקבות הערעור נקבע כי העלמת ההכנסות מצדו של ברגיג נאמדת בכ-22 מיליון שקל ולא בכ-29 מיליון שקל, כפי שקבעה רשות המיסים. בקביעת השומה התבססה הרשות על מחברות עבודה שלטענתה ברגיג לא הצליח להשמיד, ובהן נרשמו "משיכות והזרמות" מזומן בעסק ההימורים.

"יש להכיר בהוצאות של פעילות בלתי חוקית"; כך פסקה לפני כמה ימים כב' השופטת ירדנה סרוסי מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ובכך קיבלה חלק מערעורו של טוני ברגיג הידוע כ"מלך מכונות המזל".

בעקבות הערעור נקבע כי העלמת ההכנסות מצדו של ברגיג נאמדת בכ-22 מיליון שקל ולא בכ-29 מיליון שקל, כפי שקבעה רשות המיסים. בקביעת השומה התבססה הרשות על מחברות עבודה שלטענתה ברגיג לא הצליח להשמיד, ובהן נרשמו "משיכות והזרמות" מזומן בעסק ההימורים.

היקף ההעלמות קוזז לאחר שכב' השופטת סרוסי קיבלה את עמדת בא כוחו של "מלך מכונות המזל", לפיה רשות המיסים נקטה אכיפה בררנית כשקבעה כי שותפו של ברגיג היה שותף רק ב-10 אחוזים מעסק ההימורים. זאת, אף על פי שעל פי הראיות היה מדובר בשותפות שוויונית של 50:50, כך שהמס על הרווחים מהפעילות הבלתי חוקית בעניינו של ברגיג קטן משמעותית.

בית המשפט הביע תרעומת נוכח התנהלות רשות המיסים, שקבעה באופן שרירותי וללא כל ראיות את אופן חלוקת האחוזים בעסק ההימורים תוך אפליה בין השותפים העסקיים שעסקו בפעילות הבלתי חוקית.

נוסף על כך, בפסק הדין קבעה כב' השופטת סרוסי באופן תקדימי כי יש להכיר ב-10 אחוזים מההוצאות העסק, אף על פי שמדובר בפעילות הימורים בלתי חוקית. כב' השופטת נימקה זאת בכך כי מרגע שרשות המיסים הכירה באופן מסוים בהוצאות בגין תשלום הזכיות למהמרים, תשלומים ששולמו מקופת העסק ולא נכללו במשיכות מהעסק, אין סיבה לעשות איפה ואיפה בין סוגי ההוצאות. משום כך יש להכיר גם בהוצאות מסוג זה, כמו תשלום זכיות למהמרים, תשלומי חשבונות חשמל, שכר הדירה, כיבוד, ארנונה ואפילו עבור פחת בגין מוחות של מכונות מזל, תחזוקה והוצאות בשל נזקים שנגרמו כתוצאה מפשיטות של המשטרה. זאת למרות שהם מאפשרים ומקיימים את הפעילות הבלתי-חוקית.

אין עוררין כי מדובר בפסק דין פורץ דרך שמשליך באופן רוחבי על כלל הנישומים ובפרט על נישומים העוסקים לכאורה בפעילות שאינה חוקית. אנו תקווה כי לאור פסק הדין, רשות המיסים תמצא לנכון לעשות בדק בית משמעותי בעריכת שומותיה במטרה להגיע למס אמת ולא ליצירת עיוות בלתי מתקבל על הדעת, גם במקרים מעין אלה[1].

ע"מ 62797-05-18 ברגיג נ' רשות המיסים בישראל- היחידה הארצית לשומה

ע"מ 24370-03-17 ברגיג נ' רשות המיסים בישראל- היחידה הארצית לשומה

ע"מ 59997-08-16 ברגיג נ' רשות המיסים בישראל- היחידה הארצית לשומה

הכותב - עורך דין ורואה חשבון יעקב דהן מייסד משרד יעקב דהן ושות' – עורכי דין. עוסק בתחום המסים, המסחרי והפיננסי, בעל ניסיון מקצועי בתחומו המשלב את תחום המשפט והחשבונאות, בעל ידע וניסיון רב בדיני המס הישראליים, בדגש על ליווי וייצוג מול רשויות המס, רשויות חקר ופרקליטות, בשלבים מנהליים ובערכאות, בהליכי שומה אזרחיים ובהליכים פליליים בתחום המס, הלבנת הון וצווארון לבן.

[1] הכותב ייצג את מר טוני ברגיג.

אין להעתיק, להדפיס, לפרסם, לערוך, לשנות או להסיר שום מידע המופיע במסמך, באופן מלא או חלקי, ללא רשות מראש ובכתב מהכותב עצמו.

קול קורא לרשות המסים לעשות חישוב מסלול מחדש

office@kidumnet.co.il (Orel yehi Shalom) — Sun, 08 Nov 2020 10:05:50 GMT

נוכח פרסום תקנות שעת חירום דחיית תקופות בענייני הליכי מס, נבקש לקרוא לרשות המסים לבחון, האם נוכח המצב הלא פשוט כלל, כאשר מתחוללת סערה של ממש עקב נגיף הקורונה, בישראל בפרט ובעולם בכלל, יש מקום כי תבצע חישוב מסלול מחדש, במסגרתו תוכל היא לגבות כספים רבים מנישומים עימם קיימת מחלוקת בדבר חיוב המס, לחסוך בזמן עבודה רב, לרבות במסגרת תיקים המצויים בימים אלה בבתי המשפט השונים ועל ידי כך לחסוך גם זמן שיפוטי רב, תוך ראיה מציאותית וברורה, כי בהחלט יתכן, כי עסקים רבים בישראל לא ימשיכו להתקיים עם שוך הסערה

ביום 27.3.2020 פורסמו תקנות החירום בנושא דחיית תקופות בענייני הליכי מס. התקנות מאפשרות דחיית מועדים לנישום ולרשויות המס השונות בנוגע להליכים בענייני מס. בתקנות נקבע, כי מהתקופות הקצובות בסעיפי החקיקה המנויים בהן, תנוטרל התקופה שמיום 22 במרץ 2020 ועד ליום 31 במאי 2020 .

במסגרת זו, עולה השאלה, האם לא נכון יהיה, כי דווקא בתקופה ז ו, רשות המסים תפעל במטרה להגיע לפשרות? וזאת במקום הליכי השגה ובהמשך הליכי ערעורי מס ארוכים ולעיתים גם מיותרים, אשר במרביתם גם אם ידה היא על העליונה ובתי המשפט פוסקים לטובתה, היא אינה מצליחה לגבות את המס.

כידוע, נישומים רבים נמצאים במחלוקות מס מול רשות המסים, במקרים רבים, רשות המסים עומדת על הרגליים האחוריות ולא מוכנה להגיע לפשרות ראויות מול אותם נישומים, פשרות אשר יש בהן כדי לסייע לקופה הציבורית בימים טרופים אלה, אשר נראה, כי עסקים רבים לא יצליחו להתאושש ממנה.

זאת כאשר, ישנם מקרים לא מעטים, אשר הנישומים מוכנים ואף יכולים לשלם סכומי מס משמעותיים, תוך בניית שומת מס אמת אשר נתמכת בראיות, אולם משום מה, רשות המסים אינה מוכנה להגיע לפשרות בעניינים מעין אלה. בנקודה זו נזכיר, כי בשנים עברו, ידעה רשות המסים להציע "מבצעי תשלומי מס", כגון: הליכי גילוי מרצון, דיבידנד מוטב ועוד, ולכן נראה, כי טוב אם רשות המסים תפנה מאמציה למישורים אחרים כאשר יש ביכולתה לגבות סכומי כסף משמעותיים, אשר לבטח יסייעו לקופה הציבורית, ובהמשך הדרך, תסייע לאזרחים רבים, בהם שכירים ועצמאיים .

יש לציין, כי בימים האחרונים, כן יש נכונות מסוימת מצד פקידי השומה השונים לנסות לסיים מחלוקות על דרך הפשרה, אולם נראה, כי נדרשת הנחיה ברורה אשר במסגרתה, רשות המסים בכללותה, תפעל במטרה לסיים מחלוקות ולבצע גבייה אפקטיבית אל מול הנישומים אשר גם הם עצמם נמצאים בקשיים רבים נוכח המצב .

יובהר, כי כל מקרה הוא בעל נתונים משתנים והוא נבחן בידי הרשויות על פי נסיבותיו הספציפיות, ולכן, י ש להתייעץ עם עו"ד בתחום המיסוי, בעל הבנה חשבונאית, על מנת להביא לתוצאה האופטימלית עבור הנישומים.

יובהר כי אין לראות באמור ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, מטרתו הינה אינפורמטיבית בלבד ויש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו .

פרשת בר רפאלי: כיצד מנהלים הליך אזרחי בסוגיות מס כשברקע מתנהל הליך פלילי

office@kidumnet.co.il (Orel yehi Shalom) — Sun, 08 Nov 2020 09:57:18 GMT

אין ספק, כי פרשת בר רפאלי היא מהמסקרנות שהיו בעת האחרונה, בפרט לאור מתווה הסדר הטיעון המסתמן בין הפרקליטות למשפחת רפאלי, בהתייחס לעבירות המס המיוחסות להן. ע"פ הפרסומים, במסגרת ההסדר, האם ציפי רפאלי צפויה לעונש מאסר של שנה וחצי מאחורי סורג ובריח בעוד שעל בר רפאלי עצמה, יושתו 9 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות, לרבות קנסות בסך מיליוני ש"ח.

הדיאלוג המתמיד בין המשפט האזרחי למשפט הפלילי בא לידי ביטוי בפסק הדין שניתן בפרשת רפאלי, בבית המשפט המחוזי בלוד. האם ומהי מידת האחריות הפלילית של בר רפאלי ובני משפחתה, נוכח גרסתן בהליך האזרחי. האם ציפי רפאלי, היא זו שניהלה את עסקיה של בר רפאלי ללא ידיעתה ו/או מעורבותה?

ככל שמתווה הסדר הטיעון אכן יתגבש לכדי הוצאתו לפועל, האם בר רפאלי קיבלה כאן "הנחת סלב" או שלמעשה דינה כדין אמנים אחרים שהסתבכו עם רשויות המס? ומה עניין המטוטלת באחריות הפלילית שבין אמן לבין מנהלו האישי בתיקים מול רשויות המס בישראל.

במסגרת ההליך האזרחי שנוהל בעניינה של בר רפאלי בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, עמ )מרכז( 6418 02 16 בר רפאלי נ' פקיד שומה כפר סבא, פורסם כבר בתחילת פסק הדין:

"ערעור מס, העוסק בקביעת תושבותו של נישום לצרכי מס, כלל איננו חריג בנוף דיוני השומות וערעורי המס. עם זאת, במקרה שלפניי התנהלותם של הצדדים חרגה ממתכונת התנהלות שגרתית בהליכים מעין אלה, כאשר יש להניח כי התנהלות זו נעוצה בזהותה של המערערת.... הרי שברקע ניהולו של הערעור ריחפה ללא הרף העובדה כי במקביל אליו התנהלה כנגד המערערת חקירה פלילית שזכתה לתהודה ציבורית ותקשורתית רבה. עובדה זו ליוותה את כל שלביו של ההליך, והקשתה על ניהולו. הרושם שנוצר הוא כי הצדדים ניהלו את ההליך, העלו טענותיהם והביאו ראיותיהם, כאשר עין אחת ממוקדת בערעור, אך השנייה מופנית לעברו של הליך החקירה הפלילי."

משמע, כל טענה עובדתית שמועלית במסגרת ההליך האזרחי, יש בה כדי להשליך להליך הפלילי, ובפרט, משעה שנמסרת גרסה במסגרת ההליך האזרחי, הרי שחזקה שזו הגרסה שתשמש את הנאשם במסגרת ההליך הפלילי, ולכן, נדרשת זהירות מרבית עת מעלים טענות עובדתיות, זאת נוכח משמעותן והשלכותיהן על הליך הפלילי שמתנהל במקביל.

במסגרת ההליך האזרחי, אף הוגשו לתיק בית המשפט, חקירותיהן שנוהלו במסגרת ההליך הפלילי של בנות רפאלי ומעורבים נוספים, מהן ניתנו פרשנויות שונות למצב עובדתי קיים בשנות המס הרלוונטיות, כאשר עוד ניתן היה לקבל מהן רושם מסוים בכל הקשור לידיעתן בדבר עבירות המס שביצעו לכאורה, את התכנון הראשוני ואת הפעולות שננקטו בעקבות כך.

סוגיית המנהל האישי עולה בפסק דין זה ומעלה שאלות משמעותיות וחשובות.בעדותה של בר רפאלי בעניין זה הנחשפת בפסק הדין, נזכר כי "עדותה זו של המערערת רחוקה מלהניח את הדעת. ההיגיון והשכל הישר אינם מאפשרים לקבל את הגרסה שהוצגה על ידי המערערת. יתר על כן, נראה כי גם במקרה זה, בדומה לסוגיית ניהול החברות הזרות כמתואר לעיל, המערערת ואמה מעבירות מאחת לשנייה את האחריות על עניינים מסוימים כמטוטלת, כאשר הרושם הוא שהדבר נועד לטשטש את העובדות כהווייתן."

ניכר כי בכל הקשור לפן העובדתי, לא תמיד ברורה התמונה מה חלקו של המנהל האישי ומה חלקו ו/או ידיעתו של האמן בכל הקשור להתנהלותם הכלכלית בפרט בהתייחס להכנסות האמן.

בנסיבות פרשת רפאלי, הדבר קשה עוד יותר לבחינה, נוכח העובדה כי מדובר בבני משפחה אשר מטבע הדברים, מבקשים לגונן אחד על השני, תוך ראיה ברורה, כי ישנו סיכון מהותי להרשעה פלילית.

יחד עם זאת, יש לבחון מהי מידת המעורבות של אמן בהחלטות העסקיות הנוגעות אליו, מה השכלתו והבנתו את הנושאים הכלכליים הסבוכים שבעתיים עת מדובר בפעילות גלובלית אשר חלים עליה חוקי מס שונים, מה גילו בעת ביצוע הפעולות, ועוד ועוד .

לאור העובדה כי לנושא פנים רבות והשלכות שונות יש וצריך לשים את הדברים בגבולות הגזרה.

חשוב לזכור כי כל מקרה הוא בעל נתונים משתנים והוא נבחן בידי הרשויות על פי נסיבותיו הספציפיות, ולכן, יש להתייעץ עם עו"ד בעל הבנה במישור הפלילי ובמישור האזרחי מיסוי, כדי להביא לתוצאה האופטימלית עבור הנישומים/הנאשמים.

זיכוי מהדהד בפרשת קופת חולים מאוחדת בהתייחס לעבירות מס חמורות

office@kidumnet.co.il (Orel yehi Shalom) — Tue, 28 Apr 2020 09:16:01 GMT

במסגרת פרשה מסועפת ומורכבת אשר נמשכה מס' שנים וכללה 15 נאשמים, בית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה 3 נאשמים, ביניהם לקוח משרדנו, מר אביעד לוי, והרשיע את יתר הנאשמים ברוב האישומים שיוחסו להם, ובמרכזם מרמה ועבירות מס והלבנת הון בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. במרכז הכרעת הדין עומדת פרשת גיוס מבוטחים חדשים לקופת חולים מאוחדת בניגוד להוראות הדין ותוך הסתרת המעשים ושימוש בכסות של שיווק שירותי בריאות נוספים.

במסגרת פרשה מסועפת ומורכבת אשר נמשכה מס' שנים וכללה 15 נאשמים, בית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה 3 נאשמים והרשיע את יתר הנאשמים ברוב האישומים שיוחסו להם, ובמרכזם מרמה ועבירות מס והלבנת הון בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. במרכז הכרעת הדין עומדת פרשת גיוס מבוטחים חדשים לקופת חולים מאוחדת בניגוד להוראות הדין ותוך הסתרת המעשים ושימוש בכסות של שיווק שירותי בריאות נוספים.

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום שמייחס להם עבירות שעניינן מרמה ועבירות מס והלבנת הון בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. כתב האישום עוסק באירועים שהתרחשו בשנים 2002-2010 , כאשר הנאשמים גייסו מבוטחים לקופה תוך הפרת הוראות משרד הבריאות, האוסרות שיווק ישיר ומתן טובות הנאה למי שיביא מבוטחים לקופות או למבוטחים עצמם. כדי להסוות את העבירות, בוצעו הגיוסים באמצעות חברות שיווק שהציגו את פעילותן כאילו היא מכוונת רק להפצת שירותי הבריאות הנוספים, ולא החברות הבסיסית בקופה.

הנאשמים:

נאשמים 2-1 הם עובדי הקופה: נאשם 1 ,יהודה עליאש, שימש כראש אגף שיווק עד שנת 2008 ומנהל מחוז ירושלים משנת 2008 .נאשם 2 ,משה חברוני, היה מנהל מחוז ירושלים עד ראשית שנת 2008.

נאשם 3 ,אבי סיבוני, שימש כגורם המשווק העיקרי עבור הקופה והיה שותף במיזמים של הקמת מרפאות עצמאיות. סיבוני פעל באמצעות חברת השיווק אור יצחק, נאשמת 4 וכן באמצעות שתי חברות נוספות אור שלמה ומסיבי, נאשמות 6-5.

דיון והכרעה:

סיבוני והחברות הנזכרות וכן נאשמים 15-7 ,הקשורים לאישום השלישי בלבד, לטענת המאשימה, התייצגו כמשווקי פעילות גיוס מבוטחים, הוציאו חשבוניות מס וניכו בספריהם חשבוניות של מי שהוגדרו כספקיהם. נאשמים אלה כוללים את: נאשם 10 ,יוסף סניור, ונאשמת 11 ,חברה בשליטתו; נאשם 12 ,אביעד לוי ונאשמים נוספים; לטענת המאשימה, עיקר תפקידם של הנאשמים המקורבים לסיבוני התמצה בביצוע עבירות מס והלבנת הון, ומכל מקום הם לא ביצעו את הפעילות המתוארת

בחשבוניות שהוציאו.

האישום השלישי כולל שתי קבוצות עיקריות של חשבוניות שבהן נעשה שימוש בחברות סיבוני, ואינן

משקפות פעילות אמיתית ו/או את הפעילות המפורטת בהן, כדלקמן:

חשבוניות של גופים בשליטת סניור – סניור קפיטל ועוסק מורשה דניה.ה.ס. (יכונו לשם הנוחות: " חברות סניור") וכן חשבוניות של עוסק מורשה לוי אביעד, שפעל לפי הנטען בהתאם להוראות סניור (פרק ראשון, שישי.) חשבוניות אלה הוצאו לחברות סיבוני ולחברות אחרות שעל פי הנטען היו בשליטת סיבוני.

בהתאם למפורט בכתב האישום, בשנים 2010-2005 הוצאו על ידי סניור לחברות סיבוני חשבוניות של חברות סניור בסך 875,729,24 ש"ח ללא מע"מ, וביחד עם אביעד חשבוניות של ע.מ. אביעד לוי בסך 234,421,1 ש"ח ללא מע"מ, ובסך הכל הוצאו חשבוניות בשליטת סניור לחברות סיבוני בסכום העולה על 26 מיליון ש"ח, שכנגדן לא עמדה פעילות כלל או לא עמדה הפעילות המתוארת בחשבוניות.

הנאשים כפרו באשמה ואביעד טען שביצע עבודה אמת ממשית, בעלת אופי שליחותי, היה זכאי בגינה לעמלה מוסכמת קבועה בסך %7 ואת היתרה העביר לסניור. לטענתו, הוא זה שהגיש את החשבוניות לאור יצחק ולאחר מכן העביר את הכספים בניכוי העמלה לסניור משום שרצה להציג מחזורים גדולים ונפח פעילות בבנק בהקשר של עיסוקו העיקרי בסחר במכוניות.

בית המשפט קבע, במסגרת הכרעת דין הפרוסה על פני 349 עמודים (לאחר ניהול למעלה מ-100

דיוני הוכחות אשר נפרסו על כ-4 שנים) בהקשרן של חשבוניות אביעד כדלקמן:

ראשית, יש בראיות שהציגה ההגנה, כדי לדחות את עמדת המאשימה לפי לא בוצעה כל עבודה בהתייחס לחשבוניות של אביעד לוי כמפורט בכתב האישום, כלומר, כי יש לקבוע שאכן הייתה פעילות של צירוף מבוטחים המזכה בתשלום של כ-5.1 מיליון ש"ח ללא קשר למיהות הגורם שמבצע אותה.

שנית, נדחתה עמדת המאשימה לפי סברה כי יש ספק שאביעד ביצע פעילות כסוכן משנה מול סיבוני והיה זכאי מסיבוני לתשלום עבור צירוף מבוטחים, ההגנה הצליחה להוכיח בראיות שהציגה, שאכן בוצעה העבודה האמורה.

שלישית, ההגנה הצליחה להוכיח הלכה למעשה, כי יש ראיות למכביר לפעילות צירוף מבוטחים, ובהתאם לראיות אביעד היה זכאי בגינה לתשלום מסיבוני.

בסופו של יום, בית המשפט פסק בעניינו של אביעד לוי, כי קיימת תשתית ראייתית לטענה שהייתה פעילות אמיתית וממשית מאחורי החשבוניות, וכן קיימת תשתית ראייתית לכך שיש קשר בין הפעילות הנטענת לבין פעילותו של אביעד לוי כסוכן משנה. ממצאים אלה הובילו את בית המשפט לכלל מסקנה שהחשבוניות הנדונות תקינות ובהתאם זיכה בית המשפט את אביעד מכל האישומים שיוחסו לו.

ת"פ (ת"א) 15-12-66313 מדינת ישראל נ' עליאש, אביעד לוי ואח