הלוואת חברה לעמותה בשווה כסף
חברה מעוניינת לתת הלוואה לעמותה בשווה כסף(ציוד בשווי 90 אלף) . 1. האם הדבר תקין ? 2. האם העמותה מחויבת בריבית כמו בהלוואה בין חברות ( 3 י')? 3. האם צריך לתת גילוי בדוחות של החברה והעמותה ( בעל השליטה בחברה הוא גם יו"ר העמותה)?
עו"ד ורו"ח יעקב דהן משיב:
כבר בפתח הדברים, יובהר, כי במקרים בהם המלווה הינו גורם בעל זיקה לעמותה (בין היתר - חבר עמותה או במוסדותיה, בעל תפקיד בעמותה, גורם המגייס תרומות עבור העמותה וכד'), על העמותה להבטיח, כי הגורם הרשום כמלווה הוא הגורם שנתן את הכספים במישרין וכי הוא אינו מהווה צינור להעברת כספים מכל גורם חיצוני אחר, שזהותו אינו ידועה. לצורך כך על העמותה לקבל הצהרה של המלווה כי כספי ההלוואה הינם ממקורותיו האישיים ואינם כספים שנתקבלו מצד שלישי כלשהו (ראו לעניין זה: הוראות חוק העמותות, תש"ם- 1980; הנחיות רשות התאגידים להתנהלות עמותות בהתאם לחוק העמותות, תש"ם- 1980 , פורסם בדצמבר 2015).
עקרונית, עמותה רשאית לקבל הלוואות. החלטה על נטילת הלוואה תאושר בוועד המנהל, אשר יבחן, בין היתר, את יכולת פירעון ההלוואה בהתאם לתנאיה, ובכלל זה מועדי פירעונה, את תנאי ההלוואה ביחס לתנאי השוק וכיו"ב.
על העמותה לחתום על הסכם הלוואה, הכולל תנאי הלוואה סבירים ומפרט, בין היתר, את זהות נותן ההלוואה, פרטי ההלוואה ותנאיה ובכללם סכום ההלוואה ומועדי פירעונה.
כידוע, יש לרשום ברישומי הנהלת החשבונות כל פעילות כספית המבוצעת בעמותה. רישומי הנהלת החשבונות צריכים להתבסס על תיעוד מלא ונאות, ותיעוד זה צריך להישמר בצורה מסודרת. יש לדאוג לחתימת הסכמים בכתב באשר לכל התחייבות כספית של העמותה, לרבות הסכמי הלוואה, ולתיעוד בכתב של הוצאת כספים וקבלתם. על העמותה לשמור חשבוניות וקבלות וכן כל הסכם וכל מסמך המהווה בסיס לפעולות הכספיות שבוצעו.
כמו כן, בהתאם לגילוי דעת 69 ולגילויי דעת נוספים, הדו"ח הכספי של מלכ"ר חייב לכלול, בין היתר ביאורים לדו"חות הכספיים, קרי, יש לרשום ביאורים בהתאם לגילויי הדעת של לשכת רואי החשבון והתקנים של המוסד לתקינה חשבונאית. במסגרת הביאורים יש להתייחס בין היתר למטרות העמותה, פרטים בדבר צדדים קשורים, תלות העמותה בגופים אחרים ובפרט במשרדי ממשלה, פרטים בנוגע להלוואת שהעמותה נתנה או קיבלה וכן פירוט הרכוש הקבוע.
כך שהלכה למעשה, נראה שאין מניעה שחברי עמותה יעבירו לעמותה כספים כהלוואה לשם פעילותה, דבר חיוני לעתים בתחילת פעילותה, ותירשם לטובתם יתרת זכות בספרי העמותה. כיוון שזו יתרת זכות של העמותה כלפי חברה אשר קיימת ביניהם זיקה, נראה שסעיף 3(י) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 יחול ויש חובה לזקוף ריבית רעיונית.
עוד יובהר ויודגש, כי ככלל, הלוואה של חבר עמותה לעמותה הנושאת הצמדה או ריבית, יש בה משום חלוקה אסורה של כספים, שכן בהתאם לחוק העמותות, עמותה אינה רשאית לבצע חלוקת רווחים לחבריה, במישרין או בעקיפין, לרבות מייסד העמותה, וכל חלוקת רווחים שבוצעה תיחשב לחלוקה אסורה. חוק העמותות אוסר על חבר ועד העמותה וחבר ועדת ביקורת על קבלת שכר, כך שתשלום הצמדה או ריבית בגין הלוואה עלולה להיחשב תחליף שכר לחבר ועד, דבר האסור על פי חוק.
למרות האמור, במקרה דנן, נראה כי היות ומדובר בהלוואה אשר הינה ציוד המהווה ככל הנראה טובין שניתן לאמוד, וכן, ככל והלוואה מחבר העמותה, תישא ריבית נמוכה, והיא לטובת העמותה, כאשר במצב דברים אחר, לנותן ההלוואה קיימת אפשרות לקבל ריבית גבוהה יותר, יתכן ובנסיבות אלו, הדבר מאיין את הטענה האפשרית, כי אותו חבר עמותה מתעשר על חשבון העמותה או מקבל טובת הנאה מהעמותה.
לסיכום, לאור הנתונים הדלים שהובאו במסגרת השאלה, יש לבחון את הסוגיה במשנה זהירות בהתאם לאופי העמותה, מטרותיה והשימוש שייעשה באותו ציוד המהווה הלוואה מגורם שיש לו זיקה לעמותה.
למען הסדר הטוב יובהר, כי התשובה האמורה אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי, ואין הח"מ אחראי לתוצאות השימוש בה. כמו כן, אין במידע האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.