חברת ארנק

1. חברה א' מקבלת הכנסות מחברה ב'. ההכנסות הינן בעקבות הסכם בין בעלי המניות (אחים) על חלקו של בעמ"נ חברה א' ברווחי חברה ב'. האם חברה א' נחשבת לחברת ארנק? לכאורה לא נחשבת, כיוון שהגדרת אמצעי שליטה בפקודה בסעיף 88 כוללת את הזכות לרווחים, ועל כן חברה א' נחשבת מבחינה זו לבעל מניות מהותי. אציין כי הזכות לקבלת חלק מרווחי חברה ב' נובעת מכך שבעל המניות בחברה א' היה שותף בהקמת חברה שהייתה הבסיס להקמת חברה ב'. 2. האם בחישוב המס של רווחי חברת ארנק אשר ממוסים כרווחי בעל המניות, ניתן להזדכות בגין תרומות שתרמה החברה? 3. האם ישנה החלטה בדבר חיוב דמי ביטוח על הכנסה של חברת ארנק שמיוחסת לבעל המניות? 

עו"ד ורו"ח יעקב דהן משיב:

עקרון המיסוי הדו שלבי במיסוי חברות ועקרון השקילות המיסויית שלפיה יצומצם ההבדל בין שיעורי המס החלים על הכנסה המופקת בידי יחיד לבין אותה הכנסה המופקת על ידו באמצעות חברה הינם מעקרונות היסוד בשיטת מיסוי התאגידים בישראל. השיקולים לפעילות באמצעות חברה רבים ומגוונים וביניהם שיקולים עסקיים, כלכליים ומשפטיים. עם זאת, אחד היתרונות המהותיים לפעילות באמצעות חברה, מבחינת דיני המס, הינו השליטה על עיתוי החיוב במס בגין השלב השני בהכנסה, הוא השלב בו מחולקת ההכנסה לבעלי המניות כדיבידנד או כשכר/דמי ניהול. שליטה זו מאפשרת במקרים מסויימים לבעלי מניות להביא לדחייה משמעותית במועד תשלומו של המס (ר' חוזר מס הכנסה מס' 10/2017 - רשות המסים בנושא: סעיף 62 א לפקודת מס הכנסה- מיסוי בעל מניות מהותי בחברת מעטים – להלן: "החוזר").

במסגרת תיקון 235 חוקק סעיף 62 א לפקודה הקובע את אופן המיסוי של בעל מניות מהותי בחברת מעטים, אשר הינו נושא משרה או מנהל או שכיר במהותו, הנותן שירותים לחבר בני אדם אחר או לאדם אחר, לפי העניין, באמצעות חברת המעטים בה הוא בעל מניות מהותי. על פי הסעיף נקבע, כי הכנסתה החייבת של חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 הנובעת מפעילותו של היחיד שהוא בעל מניות מהותי בה כהגדרתו בסעיף 88 תיחשב כהכנסתו של היחיד (בעל המניות המהותי ב"חברת הארנק") והוא אשר יהיה חייב במס בשל הכנסה זו, הכל כפי שיפורט להלן.

יובהר, כי סעיף 62 א לפקודה עוסק במקרים בהם ניתנים שירותים על ידי חברות מעטים גם שמדובר בשירות הניתן בפועל על ידי יחיד בעל המניות בהן. כמו כן, במקרים אלו ההתקשרות בהסכם מתן השירותים הינה בין חברת המעטים לבין מקבל השירות ולא בין היחיד, המבצע את השירות בפועל, לבין מקבל השירות וההכנסות המתקבלות בגין השירות הינן הכנסות החברות עצמן. 

תשומת הלב, כי במקום שמדובר בהתקשרות בין היחיד למקבל השירות (כך שלמעשה הכנסות היחידים מוסבות לחברות בבעלותם) ימשיך ויחול הדין כפי שהיה ערב תיקון 235 לפקודה, הן לגבי בעל המניות היחיד בחברה והן לגבי חובת ניכוי המס במקור בידי מקבל השירות לרבות מס מעסיקים (ראה בעניין זה את האמור בפסק הדין בעניין הקרן לפיתוח ת"א – ע"מ 8388/14).

בהתאם לסעיף 62 א לפקודה, במקרים שנקבעו בו, יש לייחס לצורכי מס לבעל המניות המהותי את ההכנסה החייבת שמקורה בפעילות בעל המניות כאמור, וזאת למרות שההכנסה היא הכנסת החברה. כלומר, מקום שמדובר בחברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה ולחברה הכנסה שמקורה בפעילות של בעל המניות המהותי לפי אחד מהמקרים המפורטים בסעיפים 62א(א)(1) ו- (2) לפקודה, גם כשלחברה מספר בעלי מניות שונים וגם כשלחברה הכנסות ממקורות נוספים, היא לא תתחייב במס בשל ההכנסה שמקורה בפעילות בעל המניות המהותי והוא אשר יהיה הנישום והחייב במס בשל הכנסה זו. יתרת ההכנסה החייבת של החברה תתחייב בידה ולא יחולו לגביה הוראות סעיף 62 א לפקודה. 

יצוין, כי סעיפים 62א(א)(1) ו- (2) לפקודה מחריגים יחיד שהינו בעל מניות מהותי, במישרין או בעקיפין, בתאגיד או האדם האחר, אשר לו ניתנים השירותים כנושא משרה או כעובד עבור מעסיקו. בעניין זה יש לשים לב, כי על מנת שהיחיד יוחרג מהוראות הסעיף בשל היותו בעל מניות מהותי, עליו להיחשב בעל מניות מהותי בתאגיד או האדם האחר לו ניתנים השירותים ואין לראות בדירקטור כבעל מניות מהותי רק בשל היותו דירקטור (ראה דוגמה בתרשים המצורף בדוגמה 3 בנספח לחוזר).

יש לבחון כל מקרה בו עולה טענה כי בעל המניות המחזיק בזכויות בחברה האחרת בשיעור הנמוך מ 10% הינו בעל מניות מהותי בשל החזקה בשיעור של 10% או יותר יחד עם אחר (כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, למשל בשל הסכמי הצבעה או החזקה של אדם קרוב). יש לוודא שההחזקה המהותית כאמור באמצעי שליטה הינה ממשית ואמיתית. כך למשל, מקרה בו מנכ"ל בחברה האחרת בה הוא מחזיק במניות בשיעור של 1% משמש כמנכ"ל בשל מינויה של חברת מעטים בבעלותו המלאה כמנכ"ל , טוען כי הינו בעל מניות מהותי בחברה האחרת בשל הסכמי הצבעה שנחתמו בסמוך לתיקון החוק, עם בעל השליטה בחברה האחרת, ועל כן לטענתו הוא מחזיק ב- 10% לפחות בזכויות בחברה האחרת יחד עם אחר.

בהתייחס לסוגית ניכוי ההוצאות בגין תרומות, יש לבחון זאת בהתאם לגורם שהוציא את התשלום כנגד הכנסתו החייבת.

בהתייחס לסוגית החיוב בדמי ביטוח לאומי תהינה בהתאם לסיווג ההכנסה לצרכי מס כך שבמידה ומדובר בהכנסות שעונות על הקריטריונים של מעמד של שכיר כמפורט בחוק יראו זאת כמשכורת. ואילו מדובר ברווחים אחרים שנוצרו בחברות ארנק בשנת המס יחשבו כחלוקת דיבידנד אף אם בעל המניות לא חילק, כאשר במקרה זה הכנסות אלה תהינה פטורה מתשלום ביטוח לאומי כי דיבידנד פטור מביטוח לאומי.

למיטב ידיעת הח"מ, ביטוח לאומי טרם הוציא כל חוזר בעניין חישוב דמי ביטוח בחברות ארנק.

המשיב - עורך דין ורואה חשבון יעקב דהן עוסק בתחום המסים, המסחרי והפיננסי, בעל ניסיון מקצועי בתחומו המשלב את תחום המשפט והחשבונאות, בעל ידע וניסיון רב בדיני המס הישראליים, בדגש על ליווי וייצוג מול רשויות המס, רשויות חקר ופרקליטות, בשלבים מנהליים ובערכאות, בהליכי שומה אזרחיים ובהליכים פליליים בתחום המס, הלבנת הון וצווארון לבן.   

למען הסדר הטוב יובהר, כי התשובה האמורה אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי, ואין הח"מ אחראי לתוצאות השימוש בה. כמו כן, אין במידע האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.