פתיחת שומה בהסכם

האם קיימת דרך לנישום לפתוח שומה סופית בהסכם שנחתם לפני כשנתיים? 

עו"ד רו"ח יעקב דהן משיב:

ראשית, נתוני השאלה הינם דלים, כך שלא ברור האם מדובר בשומת מס הכנסה? האם מדבור בשומת ניכויים או שומת מיסוי מקרקעין? כאשר לכל שומה יש פרוצדורה ספציפית. כמו כן, לא ברור מתי הוגשו דוחות המס ובגין אלו שנים?

סעיף 147 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובע כדלקמן:

"המנהל רשאי, ביזמתו הוא או לבקשת הנישום, תוך התקופה המסתיימת כתום שנה לאחר התקופות שנקבעו בסעיפים 145(א) או 152(ג) לפי המאוחר, או תוך שש שנים מיום שנעשתה לנישום שומה לפי סעיף 145(ב), לפי הענין, לדרוש את הפרוטוקול של כל הליך לפי פקודה זו שנקט פקיד השומה, ומשקיבל את הפרוטוקול רשאי הוא לערוך כל חקירה שתיראה לו, או להביא לעריכת חקירה כאמור, ורשאי הוא, בכפוף להוראות פקודה זו, ליתן בענין זה כל צו שייראה לו;"

מהאמור עולה, כי המנהל לבקשת הנישום, רשאי לחזור ולעיין ואף לתקן שומות סופיות שיצאו על פי סעיף 145(א) שמכוחו גם מוצאות שומות סופיות בהסכם (סעיף שומה 02).

כך למעשה, האפשרות לפתוח שומות כאמור מוגבלת בזמן כדלקמן: שנה ממועדי ההתיישנות הרגילים שחלו על אותה שנת מס או שנה מהרשעה בפלילים ובכלל זה תשלום כופר המהווה חלופה להליך פלילי.

אין מחלוקת, כי סוגיית פתיחת שומות שנסגרו בהסכם היא בעייתית. מדובר בהסכם שחל עליו הדין הכללי, אולם רשום בו שרק לפקיד השומה יש אפשרות לבטלו. בנסיבות שבהן הנישום רוצה לחזור מחתימתו על ההסכם, הדבר נתון למעשה לשיקול דעתו של פקיד השומה.

פסק הדין המנחה בשאלה השתחררות נישום או רשות מס מהסכם ניתן בעניין ע"א 2064/02 תשלובת ח. אלוני בע"מ נ' עיריית נשר, פד"י נט (1) 111. באותו מקרה נאמרו הדברים הבאים היפים לענייננו:

"אכן, גביית מס אמת היא עיקרון בסיסי של דיני המס, היא "...נשמת החוק ותכליתו" (ראו ע"א 1527/97 אינטרבילדינג חברה לבנין בע"מ נ' פקיד שומה ת"א 1 [17], בעמ' 719); וכן ראו י' מ' אדרעי "בסיס מס כולל בישראל" [22]), אך אין בשיקול זה לבדו כדי להצדיק, בכל מקרה ומקרה, את השתחררותה (של הרשות הגובה מס - ר.א.) מההסכמה. בעריכת האיזון בין השיקולים על בית-המשפט למצוא את נקודת האיזון הארכימדית שתבטא את השיקולים הנוגדים - כיבוד ההסכמה ומולו גביית מס אמת. איזון זה אינו נוקשה. הוא מושפע מחשיבות השיקולים ומעוצמת הפגיעה בהם (השוו פרשת קופת חולים [10], בעמ' 493-492; וכן ראו: פרשת מפעלי פלדה מאוחדים [20]). לא הרי הסכמה על שומה המנוגדת לחוק כהרי הסכמה על שומה המהווה פשרה בין הצדדים. לא הרי הסכמה על שומה שנגרמה עקב טעות עובדתית או משפטית בסיווג מבנה כהרי הסכמה על שומה שנועדה לחסוך את העלויות הכרוכות בבירור העובדתי והמשפטי של טענות הצדדים ...

...

...הסכמת הצדדים נבעה מקיומה של מחלוקת עובדתית ומשפטית באשר לסיווג של מכלול מבני המערערות. עובר לגיבוש ההסכמה טענו המערערות כי פחות מרבע משטח מבניהן משמש לייצור שיש, וכי שאר שטחי המבנים משמשים לייצורם ולאחסונם של בלוקים, מדרגות ושיש. לשיטתן, הארגון המבני של מפעליהן איננו מאפשר את החלת סיווג 800 על מרבית מבניהן. כך, ייתכן שסיווגו של כל מבנה ומבנה במפעלן של המערערות היה מוביל לכך שחלק לא מבוטל מהמבנים היה מסווג בסיווג 400, ורק מספר קטן, יחסית, היה מקבל את סיווג 800. לעומתן ראתה המשיבה במרבית המבנים ככאלה העונים לסיווג של ייצור מרצפות שיש (סיווג 800). הסכמת הצדדים באה להגשים אפוא תכלית כפולה: חיסכון בעלויות התדיינות למשך השנים הבאות ו"מיצוע" החיוב בארנונה בין אותם מבנים שאינם עונים על הגדרת סיווג 800 לבין המבנים שעונים על ההגדרה. כלומר אין מדובר בהסכמה שנעשתה עקב טעות משפטית או עובדתית של המשיבה, וודאי שאין היא שרירותית או לוקה בחוקיותה באופן מובהק. כמו כן לא ברור כי "מס האמת" הוא המס על-פי פרשנותה ועמדתה של המשיבה מאחר שחלק מהשטח אינו משמש לייצור "מרצפות, שיש" כאמור בסיווג 800. זאת ועוד, המשיבה אף לא הצביעה על שינוי כלשהו בנסיבות העובדתיות או המשפטיות שבעטיין ניתן להצדיק את המעבר מסיווג 300 לסיווג שונה (השוו הסמכות המינהלית [21], בעמ' 1009-1008). השתחררות המשיבה מההסכמה, בנסיבות אלה, אינה מאזנת נכונה בין השיקולים המתנגשים. על המשקל שיש ליתן לשיקול בדבר כיבוד הסכמים להתחשב בכך שלא נפל פגם בהסכמה. יש ליתן ביטוי לכך שתכלית ההסכמה אינה מתן פטור או הנחה מארנונה, וזאת על רקע השיקול הנוגד בדבר גביית מס אמת. בנסיבות אלה רצונה של המשיבה לגבות ארנונה על-פי סיווג 800 אינו מגיע כדי צידוק חוקי, המאפשר את איון משקלה של ההסכמה בין הצדדים משכך הם פני הדברים, לא הייתה המשיבה רשאית להשתחרר בשנת 2000 מההסכמה עם המערערות".

לאור כל זאת, יש לבחון במקרה זה האם הסכם הפשרה נחתם בעקבות מחלוקת עובדתית שהייתה בין הצדדים ופשוט נקבע סכום על דרך הפשרה לשם חסכון בדיונים רבים, או שמא ההסכם קבע פשרה על פי עקרון משפטי אשר מנוגד באופן חזיתי לחוק (למשל מתן פטור ממס היכן שהחוק אינו מעניק פטור כאמור או חיוב במס ללא בסיס חוקי, למשל לגבי הכנסות מחו"ל בניגוד לאמנת כפל מס). במקרים של פשרה כמותית עובדתית (ואף משפטית), כאשר הצדדים לסכסוך היו חלוקים לגבי הסכום הנכון לחיוב במס בשל מחלוקת עובדתית או משפטית ביניהם, והגיעו לפשרה בנושא, קשה לטעון כי מדובר בהסכם שנוגד את החוק וקל יותר לתמוך בכך שמדובר בהסכם פשרה אשר יש לצדד בתוקפו על פני ביטולו לשם גביית מס אמת על חודה של אגורה.

מאידך, ניתן להצדיק את ביטול ההסכם על-פי עקרונות מדיני החוזים המנויים בפרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973, העוסק ב"ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו", וזאת באם אחת או יותר מעילות הביטול המנויות שם מתקיימות (טעות, הטעייה, כפייה, עושק וכו').

באפן פרקטי, ככל שבבסיס הבקשה לביטול ההסכם יהיו יותר נסיבות אובייקטיביות שלא היו תלויות בנישום (טעות, הטעיה וכו'), יש להניח כי היא תישקל בחיוב מסוים. 

באופן טכני - ניתן לבטל את ההסכם גם אם עבר זמן והוא שודר למחשב. ושוב, הדבר נתון בעיקר לשיקול דעתו של פקיד השומה, ולכן גם סביר שכל פקיד שומה ייתן תשובה שונה לבקשה מעין זו.

במקרה שבו פקיד השומה מסרב לבקשה, ניתן לפנות להנהלת רשות המסים כדי לנסות ולשנות את ההחלטה. אם גם זה לא יועיל, ניתן ליזום מהלך משפטי נגד הרשות. כמובן שחשוב לבחון את המקרה הפרטי ולקבל ייעוץ משפטי על סיכויי ההליך המשפטי.

מומלץ להתייעץ עם משרדנו על מנת לבחון את פרטי המקרה הספציפי, ככל שיידרש. 

המשיב - עורך דין ורואה חשבון יעקב דהן עוסק בתחום המסים, המסחרי והפיננסי, בעל ניסיון מקצועי בתחומו המשלב את תחום המשפט והחשבונאות, בעל ידע וניסיון רב בדיני המס הישראליים, בדגש על ליווי וייצוג מול רשויות המס, רשויות חקר ופרקליטות, בשלבים מנהליים ובערכאות, בהליכי שומה אזרחיים ובהליכים פליליים בתחום המס, הלבנת הון וצווארון לבן.   

למען הסדר הטוב יובהר, כי התשובה האמורה אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי, ואין הח"מ אחראי לתוצאות השימוש בה. כמו כן, אין במידע האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.