השקעה בנכסים בקפריסין עלתה על סדר היום בקרב משקיעי נדל"ן ישראליים בשנים האחרונות בזכות המגמה החיובית אשר צפויה להימשך בכלכלת קפריסין. שוק הנדל"ן בקפריסין הראה שיפור מדהים, עם עלייה בביקוש ועלייה בהיתרי בנייה לבנייני מגורים. אחת הסיבות העיקריות לעליית המגמה בקרב משקיעים ישראליים היא שמדובר בהשקעה קרובה לבית, הנגישות הזו לא קיימת במקומות אחרים בעולם עם מדיניות מס נוחה. כמו כן, מחירים זולים, כלכלה צומחת ועידוד השקעות. בנוסף, בקפריסין ניתן לקחת משכנתא מקומית לתושבי חוץ תוך משכון הנכס. מדובר ביתרון גדול משום שלא לכולם יש את האפשרות להביא כסף מהבית או לקחת הלוואה בישראל ולהוציא את הכסף מחוץ לגבולות המדינה. ומביאה לחיסכון בשיעורי המרת המטבע ועוד. קפריסין הפכה ליעד אטרקטיבי, בין היתר הודות למדיניות מס שזיכתה אותה בטייטל "אחד ממקלטי המס האחרונים בעולם". האטרקטיביות המיסויית של קפריסין מתחילה בזה שהכנסה שנתית עד 19,500 אירו פטורה ממס. ההכנסה מעל סכום זה חייבת במס בשיעור מס פרוגרסיבי מ־20% עד 35%, כאשר השיעור הגבוה ביותר חל על הכנסה העולה על 60 אלף אירו. בנוסף, שיעור מס החברות בקפריסין עומד על 12.5% (ויכול לצנוח במקרים מסוימים גם ל-2.5%), ללא מס על משיכת דיבידנד, והפך אותה למקלט מס פופולרי ומבוקש עבור תושבי ישראל, בעיקר בזכות הקרבה הגאוגרפית. גם המיסוי של חברות זרות שנרשמות בקפריסין ופועלות מחוצה לה הוא נמוך, וכן מחירי הנדל"ן משכו משקיעים רבים. על פי הערכות, בין 10-20 אלף ישראלים מתגוררים בקפריסין, ורבים אחרים לא עברו להתגורר באי, אך פועלים בו בתחומי פינטק, השקעות, נדל"ן ופורקס. רכישת נכס להשקעה או לכל מטרה אחרת בקפריסין נשמע כמו דבר מפתה מאוד בהתחלה. התשואות יוצאות הדופן, הקירבה לישראל שמאפשרת שליטה על הנכס בקלות, והמחירים הזולים של הנכסים, יוצרים משיכה לאלו שמחפשים להשקיע. אולם, אי אפשר לחשוב שכל היתרונות הללו לא יכולים להביא עמם בעיות מובנות שיעלו זמן וכסף רב. ישנם מכשולים רבים בדרך שחשוב שכל מי שחושב על רכישת נדל"ן בקפריסין יכיר כדי להימנע מהם. בזמן שהעניין הישראלי באי גובר, כך גם העניין של רשות המיסים. על פי פרסומים, הרשות החלה להתמקד בפעילות בקפריסין לאור האטרקטיביות הגוברת של האי כאחד מיעדי הרילוקיישן וההשקעה בקרב הישראלים, רכישות נדל"ן והקמת חברות זרות באי. במסגרת המאבק של רשות המיסים בהעלמות מס והון שחור, הרשות לאחרונה פועלת לאיתור נכסים, הכנסות וחברות של ישראלים באי, ושמה על הכוונת עסקים שמנוהלים ע"י שותף או שניים ישראליים המנהלים עסקים בקפריסין ולא מדווחים על הכנסותיהם בטענה כי החברות או הם תושבי האי, בעוד שבפועל לא ניתקו תושבות מישראל ומנווטים את החברה מישראל ולכן יש לשלם מס בארץ. הרשות בודקת את קשרי הישראלים עם קפריסין, ובין היתר בוחנת את מספר הטיסות של אנשי העסקים לאי, מספר כניסות ויציאות מישראל וכן הצלבת מידע על חברות אוף־שור (שמקום התאגדותן במדינה שבה שיעורי מס נמוכים) של ישראלים וישראלים לשעבר. הנתונים מגיעים במסגרת חילופי מידע עם מדינות שונות, והם חושפים את הקשר הישראלי לחברה בקפריסין דרך שרשרת חברות מרחבי העולם. ברקע מדיניות המס הנוחה, הנדל"ן בקפריסין עשוי להיחשב לעסק. כלומר, הרשות בוחנת ישראלים שמנהלים עסקי נדל"ן באי, למשל מחזיקים במספר נכסים מניבים, או מוכרים וקונים נכסים ונהנים מרווחי שכירות או השבחה. אם יתברר כי הם לא ניתקו תושבות, ייתכן שהם ייתפסו כמי שמנהלים עסק בחו"ל ולא סתם רכשו נכס להשקעה. במקרה כזה, שיעור המס יכול להגיע ל־50%. בנוסף, קפריסין היא צד לכ־65 אמנות מס המעניקות שיעורי ניכוי מס במקור מופחתים על דיבידנדים, ריבית, תמלוגים ופנסיה מחו"ל. אולם, לישראל עדיין אין אמנה כזו, והתוצאה היא שלרשות אין מידע על נכסים והכנסות של ישראלים באי השכן. ברשות המיסים בוחנים בין היתר אם חברות הרשומות בקפריסין מנוהלות ונשלטות למעשה מישראל. ההערכה היא שיש לא מעט חברות שרשומות באי, כאשר בפועל השליטה והניהול מתבצעים מפה, וההחלטות המהותיות של החברה מתקבלות בישראל. כידוע, תושבי ישראל נדרשים לשלם מס על כלל הכנסותיהם, בין אם הופקו במדינה או מחוץ לה. תושבי חוץ נדרשים לשלם מס בישראל רק על הכנסות שהופקו בה. לפי משטר זה, חברות זרות, גם אם כל המניות שלהן בבעלות ישראלית, נהנות מפטור ממס בגין הכנסות בחו"ל. ואולם בחוק נקבעו הוראות אנטי־תכנוניות שהגדירו מתי ימוסו בעלי השליטה הישראלים, ובין היתר נקבע כי כאשר השליטה והניהול נעשים מישראל, אז החברה לא נהנית מפטור. תיקון מספר 132 לפקודת מס הכנסה, קלט את המוסג "חברה נשלטת זרה" (להלן: "חנ"ז") לתוך דיני המס הישראלים כמנגנון אנטי-תכנוני, וזאת במסגרת סעיף 75ב לפקודה. חברה תסווג כחנ"ז במידה והיא מקיימת חמישה תנאים מצטברים: ראשית, היא חבר בני אדם תושב חוץ. שנית, פחות מ 30% ממניותיה רשומות למסחר בבורסה. שלישית, רוב הכנסותיה בשנת המס הן פסיביות או שמא רוב רווחיה פסיביים הנובעים מהכנסות פסיביות. רביעית, שיעור המס החל בחו"ל על רווחיה והכנסותיה הפסיביות נמוך מ20%. חמישית, בבעלות תושבי ישראל למעלה מ 50% מאמצעי השליטה בחברה או 40% לפחות מאמצעי השליטה וביחד עם קרוב שאינו תושב ישראל למעלה מ- 50% מאמצעי השליטה, או שיש לתושב ישראל הזכות למנוע קבלת החלטות ניהוליות מהותיות בחברה, לרבות החלטות לעניין חלוקת דיבידנד או פירוק. כך, שבמידה ותסווג כחנ"ז יוטל מס רעיוני בשיעור של 25% בגין הכנסותיה ורווחיה הפסיביים. דהיינו, מנגנון חנ"ז חל בעיקרון על בעל מניות ישראלי שהינו "בעל שליטה" בחברה זרה. בעל מניות בחברה כאמור שיש לה רווחים שנבעו מהכנסות פסיביות, יראו אותו כאילו קיבל כדיבידנד את אותם הרווחים. על הרווחים יחול אירוע מס רעיוני ובעל המניות יחויב במס בישראל ב 25%. לכן גם אם אותן חברות לא מנוהלות מישראל, עדיין ניתן לטעון כי יש להן נוכחות משמעותית בארץ לאור המעורבות של בעלי המניות תושבי ישראל, כי בפועל אתם מנהלים אותה מפה, ולכן מוטב שאותם בעלי שליטה ישראלים יסדירו את ענייניהם כראוי מול רשות המיסים בישראל. לאחרונה משרד האוצר והרשות פרסמו הצעת חוק שאף מקשיחה את הכללים להכרה בחברה זרה שבשליטת תושב המדינה ככזאת שהכנסותיה הופקו בחו"ל, ולכן לא חייבת במס בישראל. ההצעה טרם עברה את שלבי החקיקה. בתקופה האחרונה בעלי עסקים רבים וחברות בקפריסין קיבלו פניות מסוגים שונים מרשות המיסים, ובין היתר דרישה להצהיר על נכסים והכנסות באי, לכן יש תחושה של התעוררות מצד הרשות. אנו ממליצים לכם להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום המיסוי. הניסיון הרב של משרדנו בתחום מאפשר לנו לתת לכם, בעלי העסקים והמשקיעים הפוטנציאליים, את כל המידע הדרוש לכם כדי לפעול בצורה המיטבית בעבורכם. יובהר כי כל מקרה הוא בעל נסיבות שונות ונבחן ע"י הרשויות עפ"י הנסיבות הספציפיות של כל מקרה, ולכן מומלץ להתייעץ עם משרדנו על מנת להביא לתוצאה האופטימלית עבור הלקוח. הכותב - עורך דין ורואה חשבון יעקב דהן עוסק בתחום המסים, המסחרי והפיננסי, בעל ניסיון מקצועי בתחומו המשלב את תחום המשפט והחשבונאות, בעל ידע וניסיון רב בדיני המס הישראליים, בדגש על ליווי וייצוג מול רשויות המס, רשויות חקר ופרקליטות, בשלבים מנהליים ובערכאות, בהליכי שומה אזרחיים ובהליכים פליליים בתחום המס, הלבנת הון וצווארון לבן. למען הסדר הטוב יובהר, כי האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, ואין הכותב אחראי לתוצאות השימוש בו. כמו כן, אין במידע האמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

מעטים מתושבי ישראל ו/או עולים חדשים, מממשים את זכותם לייבא רכב מחוץ לארץ ביבוא אישי, למרות האפשרות לעשות זאת. הסיבה נעוצה בתהליך המורכב והמסובך הרצוף בביורוקרטיה אשר דורש הרבה מעבר למילוי טפסים.

הבדיחה הנפוצה על בנקאים, היא שהם מספקים לך במתנה מטריה ביום שמשי ודורשים אותה בחזרה ביום גשום. רשות המיסים פועלת בצורה דומה עם הדרישה הנוכחית להחזר מענקים מידי עסקים שלכאורה אינם זכאים לקבלת מענק בשל מגפת הקורונה. כמובן, שכל מי שלא זכאי לקבלת מענק וקיבל מענק כזה צריך להחזיר אותו, אבל חשוב לזכור, שרבים מהעסקים נטלו את המענקים בתום לב, מתוך הבנה שבקשת המענק מגיעה להם בזכות בשל מצב העניינים ששרר במדינה בשיאה של מגפת הקורונה.

פסיקה תקדימית: כב' השופטת ירדנה סרוסי מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קיבלה חלק מערעורו של טוני ברגיג כשפסקה שיש להכיר בהוצאות על פעילות בלתי חוקית עו"ד ורו"ח יעקב דהן

נוכח פרסום תקנות שעת חירום דחיית תקופות בענייני הליכי מס, נבקש לקרוא לרשות המסים לבחון, האם נוכח המצב הלא פשוט כלל, כאשר מתחוללת סערה של ממש עקב נגיף הקורונה, בישראל בפרט ובעולם בכלל, יש מקום כי תבצע חישוב מסלול מחדש, במסגרתו תוכל היא לגבות כספים רבים מנישומים עימם קיימת מחלוקת בדבר חיוב המס, לחסוך בזמן עבודה רב, לרבות במסגרת תיקים המצויים בימים אלה בבתי המשפט השונים ועל ידי כך לחסוך גם זמן שיפוטי רב, תוך ראיה מציאותית וברורה, כי בהחלט יתכן, כי עסקים רבים בישראל לא ימשיכו להתקיים עם שוך הסערה

אין ספק, כי פרשת בר רפאלי היא מהמסקרנות שהיו בעת האחרונה, בפרט לאור מתווה הסדר הטיעון המסתמן בין הפרקליטות למשפחת רפאלי, בהתייחס לעבירות המס המיוחסות להן. ע"פ הפרסומים, במסגרת ההסדר, האם ציפי רפאלי צפויה לעונש מאסר של שנה וחצי מאחורי סורג ובריח בעוד שעל בר רפאלי עצמה, יושתו 9 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות, לרבות קנסות בסך מיליוני ש"ח. הדיאלוג המתמיד בין המשפט האזרחי למשפט הפלילי בא לידי ביטוי בפסק הדין שניתן בפרשת רפאלי, בבית המשפט המחוזי בלוד. האם ומהי מידת האחריות הפלילית של בר רפאלי ובני משפחתה, נוכח גרסתן בהליך האזרחי. האם ציפי רפאלי, היא זו שניהלה את עסקיה של בר רפאלי ללא ידיעתה ו/או מעורבותה? ככל שמתווה הסדר הטיעון אכן יתגבש לכדי הוצאתו לפועל, האם בר רפאלי קיבלה כאן "הנחת סלב" או שלמעשה דינה כדין אמנים אחרים שהסתבכו עם רשויות המס? ומה עניין המטוטלת באחריות הפלילית שבין אמן לבין מנהלו האישי בתיקים מול רשויות המס בישראל.