מדריך בסוגיות של עבירות מס והלבנת הון

מבוא

עבירות מס הן עבירות פליליות החלות על יחידים ותאגידים בגין הפרות של חוקי המס. עבירות אלו מתחלקות לעבירות מס הכנסה, הכפופות לפקודת מס הכנסה, ולעבירות מע"מ, החלות על פי חוק מס ערך מוסף. חשוב להבין כי הליך פלילי בתחום המיסים אינו מחליף את החוב האזרחי אלא מתקיים במקביל לו. במקרים רבים, הענישה הפלילית תלווה בדרישה להסדרת חוב המס והשלכות אזרחיות נוספות.


עבירות מס – סקירה כללית

סעיפי הענישה המרכזיים בדיני המס

בפקודת מס הכנסה, סעיפי הענישה מוסדרים בפרק י"א וכוללים את סעיפים 215–228. בחוק מע"מ, סעיפי הענישה כלולים בפרק ט"ז, בסעיפים 117–124.

משמעות העבירה

כל אדם או תאגיד שמבצע פעולה בניגוד לחוקי המס, בין אם במעשה או במחדל, מבצע עבירה פלילית. ענישה על עבירות אלו כוללת קנסות משמעותיים ואף מאסר בהתאם לחומרת העבירה.


הלבנת הון בזיקה לעבירות מס

הגדרת הלבנת הון

הלבנת הון מוגדרת בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000, כעשיית פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, זהות בעליו או מיקומו, ולהטמיעו במערכת הכלכלית החוקית.

סעיפים רלוונטיים בחוק איסור הלבנת הון

  1. סעיף 3(א) – אדם המבצע פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, דינו עד 10 שנות מאסר או קנס פי 20 מהקנס הקבוע בחוק.
  2. סעיף 4 – אדם המבצע פעולה ברכוש אסור בידיעה על מקורו הפלילי, דינו עד 7 שנות מאסר או קנס פי 10.

מבנה דו-שלבי להרשעה בהלבנת הון

  1. נדרשת פעולה ברכוש אסור.
  2. יש לבחון אם הפעולה נעשתה במטרה להסתיר או להסוות (סעיף 3(א)) או רק בידיעה שמדובר ברכוש אסור (סעיף 4).

עבירות מקור רלוונטיות

עבירות מס נחשבות לעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון, ובפרט:

  • העלמת הכנסות בנסיבות מחמירות (סעיף 220 לפקודת מס הכנסה).
  • שימוש בחשבוניות פיקטיביות (סעיף 117(ב) לחוק מע"מ).
  • הונאות מס נוספות בנסיבות חמורות.


עבירות מס כעבירות מקור

בהמלצת ה-OECD, ישראל החילה בשנת 2016 (תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון) את הרפורמה לפיה עבירות מס מסוימות נחשבות לעבירות מקור. כתוצאה מכך, עבירות מס חמורות מאפשרות אישומים תחת חוק איסור הלבנת הון, מה שמוביל להחמרת הענישה ויכולת חילוט רחבה יותר.

קריטריונים להעמדה לדין בעבירות מס כהלבנת הון

  • העלמת מס של 2.5 מיליון ש"ח ומעלה במשך 4 שנים.
  • העלמת מס של מיליון ש"ח ומעלה בשנה אחת.
  • העלמת מס של 625,000 ש"ח ומעלה תוך שימוש באמצעים מתוחכמים.
  • הלבנת הון שבוצעה על ידי צד שלישי (למשל מלבין הון מקצועי).


כלים מרכזיים במאבק בהלבנת הון

  1. הגדרת עבירות פליליות בחוק – סעיפים 3(א), 3(ב) ו-4.
  2. חובת זיהוי ודיווח – על מוסדות פיננסיים לדווח על פעולות חריגות לרשות לאיסור הלבנת הון.
  3. חילוט רכוש – ניתן לחלט רכוש עד לגובה הרווחים שהופקו מהעבירה, או בשווי של הנכסים ששימשו לה.

דוגמאות לדיווחים פיננסיים מחייבים (סעיף 8 לצו איסור הלבנת הון):

  • הפקדה או משיכת מעל 50,000 ש"ח במזומן.
  • העברת כספים לחו"ל או קבלתם מחו"ל בסכום של מיליון ש"ח ומעלה.
  • המרת מטבע בסכום של 50,000 ש"ח ומעלה.

דיווחים על פעולות חריגות (סעיף 9 לצו)

על בנקים ומוסדות פיננסיים חלה חובה לדווח על פעולות המעלות חשש להלבנת הון, גם אם אינן עונות על הקריטריונים האוטומטיים.


לסיכום

עבירות מס והלבנת הון הן עבירות פליליות חמורות, הכרוכות בענישה כבדה לרבות קנסות ומאסר. בעידן המודרני, רשויות האכיפה בישראל רואות בחומרה עבירות אלו ופועלות במגוון כלים למיגורן.

האם אתם או העסק שלכם ניצבים בפני חשד להעלמת מס או הלבנת הון? חקירות מס עלולות להוביל להשלכות כבדות משקל, ולכן אין להקל בהן ראש.
אל תחכו לרגע האחרון!
פנו כעת לייעוץ משפטי מקצועי ומותאם אישית.

משרדנו, בהובלת עו"ד ורו"ח יעקב דהן, מתמחה בליווי משפטי בתחום המיסוי, הן בהיבט האזרחי והן בהיבט הפלילי, ויוכל לסייע לכם למזער את הנזק ולהגן על זכויותיכם. צרו קשר עוד היום לקביעת פגישה דיסקרטית וליווי מקצועי מקיף.